על קפיצת מדרגה באפקטיביות תחנות משטרת ישראל

increase-your-effectiveness

מה בין יעילות ואפקטיביות? בעוד שהתייעלות היא בעקרון לעשות את אותו דבר יותר טוב, האפקטיביות היא בחינה מערכתית של מודל הפעולה עצמו ופיתוח פתרונות חדשים, המאפשרים קפיצת מדרגה.

מפקדי תחנות המשטרה מקיימים מאמץ מתמיד להתייעלות בהפעלת המשאבים הקיימים. הם מתמודדים התמודדות יומיומית עם משאבים מצומצמים ובלתי מספיקים, שעימם עליהם לבצע משימות שהולכות וגדלות בהיקפן. מטה משטרת ישראל מקיים בקרה מתמדת של היעילות בתחנות באמצעות מערכת 'המנהל'. כל מפקד תחנה נבחן חודשית, תקופתית ושנתית על פי מידת הצלחתו להגביר את היעילות בתחנתו. מדי שנה מציבים יעדים חדשים ומודדים בחתכים שונים, האם התחנות עומדות בהם באופן רציף ומתמשך.

 

 

מה בין יעילות ואפקטיביות? בעוד שהתייעלות היא בעקרון לעשות את אותו דבר יותר טוב, האפקטיביות היא בחינה מערכתית של מודל הפעולה עצמו ופיתוח פתרונות חדשים, המאפשרים קפיצת מדרגה.

  

בתחומים אלה יש למפקדי התחנות הישגים לא מעטים, הגם שהדרך עוד ארוכה. עם זאת התחושה אצל רבים מהם היא, שבמידה רבה הם הגיעו לגבול העליון של שיפור ההישגים על ידי מיצוי יעיל יותר של המשאבים הקיימים ושלא ניתן להגיע להישגים גבוהים יותר ללא הוספת משאבים. יש חסם עליון להתקדמות על ידי יעילות והם כבר "מגרדים" חסם זה.

אכן לכל התקדמות על ידי יעילות, התקדמות שהינה על פי אותו מודל פעולה, יש חסם עליון. דוגמא פשוטה תמחיש זאת. אתה יכול להגביר את מהירות ההליכה שלך לעבודה מ-4 ק"מ לשעה ל-5, ל-6 או אף ל-8 ק"מ לשעה. אולם אם עליך לגמוא מרחק של 20 או 30 ק"מ כל יום בדרך לעבודה, אתה צריך לפתח כבר הגיון ופתרון מערכתי חדש, לדוגמא נסיעה באופניים. לכל התקדמות להשגת מטרה נתונה על ידי יעילות יש גבול עליון. מעבר לו צריך לפתח פתרונות חדשים, שאינם על פני אותה עקומה.

בשנים האחרונות מבצעים במשטרת ישראל פעולות התייעלות רבות במאמץ לשפר את השירות, הניתן לאזרח ולשפר את תדמית המשטרה בציבור.

אולם הנתונים מצביעים על כך שבהגיון הפעולה הקיים אין המשטרה מצליחה להשיג את האפקטים האלו.

ממחקר המדען הראשי על "הערכות ועמדות הציבור כלפי משטרת ישראל – 2007" ניתן ללמוד כי  הערכת הציבור על האופן בו ממלאת המשטרה את תפקידיה על פני שנים, ירדה לאורך השנים מ- 62% ב-1993 ל- 32% ב-2007. אמון הציבור במשטרת ישראל גם הוא ממשיך לרדת מ- 49% ב-1993 ל- 29% ב-2007.

האם אין הדברים קשורים בכך שהפתרונות ורמת השירות, הניתנים לאזרחים, מתאימים להרגלי השירות של אמצע המאה הקודמת אך אינם רלוונטיים עוד לציפיות השירות, שהציבור הורגל להן בשנים האחרונות מנותני השירותים העסקיים? נותני שירותים אלו מתחרים ביניהם תמידית על שיפור השירות ללקוח ומעלים אותו לסטנדרטים גבוהים חדשים. האם זה משפיע בצורה עמוקה גם על ציפיות השירות של האזרח מהמשטרה? האם יעילות של השירות לאזרח מספיקה?

מה בין יעילות ואפקטיביות? בעוד שהתייעלות היא בעקרון לעשות את אותו דבר יותר טוב, האפקטיביות היא בחינה מערכתית של מודל הפעולה עצמו ופיתוח פתרונות חדשים, המאפשרים קפיצת מדרגה. מאידך, עליית מדרגה באפקטיביות פותחת שוב מרחב להתפתחות על ידי התייעלות, עד שזו ממצה את עצמה ושוב נדרשת בחינה של האפקטיביות על מנת לבצע שוב קפיצת מדרגה.

אפקטיביות (מועילות) היא לעשות את הדבר הנכון ואילו יעילות היא לעשות את הדבר בדרך חסכונית. ניתן לעשות דברים בדרך חסכונית גם כשהם לא מועילים ולכן תמיד צריך להעמיד את הדברים הן במבחן המועילות והן במבחן היעילות.

יש גם הבדל בין אפקטיביות לשילוביות. הן אינן שוות. אפקטיביות היא תוצאה ואילו שילוביות היא התהליך.

יש מקום לבחון את המועילות (האפקטיביות) ברמות השונות. כמובן שמבחן האפקטיביות של מפקד תחנת המשטרה לא צריך להיות זהה למבחן האפקטיביות של השוטר.

בנוסף, מבחן האפקטיביות הוא ביחס למטרות האסטרטגיות – העלאת בטחון הציבור ותחושת הבטחון של הציבור. לכן יש למדוד עד כמה פעולות של התחנה הן אפקטיביות ביחס לשביעות רצון הציבור מבטחונו וביחס לתחושת הבטחון של האזרח ולא רק ביחס להורדת רמת הפשיעה או תאונות הדרכים. לכן על אפקטיביות השוטר, אפקטיביות המפקד ואפקטיביות התחנה להימדד ביחס לתרומתם השילובית לתהליכים המשפיעים על שביעות רצון זו ועל תחושת הבטחון של האזרח.

 

 

 

 

 

כתיבת תגובה