תופעת ההפתעה הבסיסית

מהי תופעת ההפתעה הבסיסית, מהי השפעתה על עולמינו וכיצד ניתן להימנע ממנה?

ה-11 בספטמבר 2001. אזרחי העולם יושבים מרותקים אל מסך הטלוויזיה, נשימתם עצורה. בשידורים החוזרים נראה שוב ושוב מטוס המגיח לפתע פתאום מתוך התכול הצח. צלליתו רובצת על העיר כמו הצללים שמטילים היצורים המכונפים החותכים את השמים, שעליהם רוכבים פרשי הזדון השחורים של טולקין – והנה הוא מתרסק אל תוך המגדל הצפוני של מרכז הסחר העולמי העולה בלהבות. ואז, לקול קריאות "הו אלוהים!" של עדי ראייה מזועזעים, מגיח מטוס נוסף ומתרסק אל תוך המגדל הדרומי. גברים ונשים, ביחידים ובזוגות, קופצים אל מותם מן המגדלים הבוערים. המגדלים קורסים כמִגדלי קלפים לנגד עיניים משתאות. הפנטגון עולה בלהבות. כבאיות צופרות ושועטות ברחבי העיר כמו האמבולנס המיילל ב"הממלכה", סרט הטלוויזיה ההזוי  של לארס פון טריר. נשיאה של המעצמה האדירה בעולם נמוג כלא היה; עם קבלת הידיעה שלפיה "אמריקה נמצאת תחת התקפה" הוא ממשיך לשבת בכיתת בית ספר יסודי וקורא בשקיקה עם הילדים את הספר "עז מחמד שלי". ומי יודע מה עוד צופן בחוּבּוֹ יום מר ונמהר זה…

כולנו חשנו שמתרחש משהו נשגב, אפל וחידתי; משהו לא-מוסבר ומתמיה מאין כמוהו. כהרף עין התגלו קברניטיה של המעצמה היחידה בעולם, שרובנו מזהים אותה עם הסדר העולמי, לא רק כלא-ערוכים להתמודד עם האירועים בצורה רלוונטית, אלא גם, במובן עמוק יותר, כנעדרי תפיסות רלוונטיות שיאפשרו להם לפרש את האירועים בדיעבד ולכלכל כראוי את מעשיהם מכאן ואילך. זוהי משמעותו של המושג הפתעה בסיסית – הפתעה החושפת מערכת מושגית, שמתגלה כבלתי רלוונטית למציאות.

הזוועה והתדהמה של ההפתעה הבסיסית של ה- 11 בספטמבר הועברו והומחשו לנו  בצורה ויזואלית חיה ואינטימית מאין כמוה. תחושתנו הייתה שאנו מצויים ממש שם; נוגעים לא-נוגעים בהוויה הרוטטת, החיונית; חווים את פעימות ההיסטוריה ההולכת ונפרסת לנגד עינינו.

ההפתעה הבסיסית שהתגלתה לנו בעקבות טראומות לאומיות דוגמת ה-11 בספטמבר עשויה להטעות אותנו לחשוב שהפתעות בסיסיות בכללן מתוחמות לאירועים ביטחוניים ספקטקולריים. הפתעות בסיסיות מתרחשות בכל תחומי החיים שלנו – הכלכליים, החברתיים, הארגוניים, המשפחתיים, והאישיים. הבעיה היא שברוב המקרים איננו מבחינים כלל בכך שאנו מופתעים הפתעה בסיסית. מקרים דוגמת המקרה של ה-11 בספטמבר, שבו ההפתעה הבסיסית התגלתה לנו "בכל תפארתה", הם נדירים. ברוב המקרים אנו חווים הפתעות בסיסיות מבלי שאנו מבחינים ומבינים את משמעותן ככאלו. או, במקרים אחרים, מנסים להכחיש את משמעותם כהפתעות בסיסיות.

הפתעות בסיסיות מתרחשות גם בחיינו היומיום. בני שי היה בן שתיים עשרה כשחזר יום אחד הביתה מבית הספר נסער, וסירב להתנחם ולהירגע. שי, שנחשב בעיני עצמו עד לאותו יום לאחד הילדים המקובלים בכיתה, חווה הפתעה בסיסית. המורה להתעמלות, שהחליט לקיים שיעור חופשי שבו התלמידים ישחקו כדורסל, בחר שני ילדים ואמר להם לבחור שחקנים ולהרכיב קבוצות. למרבה תדהמתו של שי, שראה עצמו כאחד ממנהיגי הכיתה, הוא לא נבחר לאחד מהבוחרים, ומה שהדהים אותו עוד יותר – חלפו סיבובים רבים עד שאחד מהבוחרים ניאות לבחור בו לקבוצתו. שי חש עלבון צורב, אך לא פחות מכך גם הופתע. הוא הופתע לא רק משום שלא בחרו בו, אלא משום הגילוי שכל תפיסתו את עצמו ביחס לעולמו, קרסה באירוע זה. 

שי הופתע הפתעה בסיסית. אבל מושג ההפתעה הבסיסית לא נמצא בארגז הכלים החשיבתי שלו. הוא לא הבחין ולא איבחן את המצב שבו הוא נתון כ"הפתעה בסיסית" המחייבת תהליך למידה מחדש. איש לא הכין אותו לקראתה ולא סיפק לו כלים להתמודד עימה.

האירוע זימן לשי התנסות משמעותית חינוכית חשובה. לא תהיה זו התנסות חד-פעמית; עוד יהיו לו בחייו התנסויות רבות מסוג זה. אך למורה יודעת-הכול בבית ספרו, שאליה פנה שי במצוקתו, לא היו תשובה או מתכון שידריכו אותו בבעיה שאליה נקלע. המצוקה של שי הייתה שונה מאוד מסוג הבעיות שהמורה הייתה רגילה לספק לו תשובות עליהן, בעיות שקיימת תשובה אחת "נכונה", ש"פותרת" אותן. תשובות מסוג זה לא יכלו לתת כעת מענה לשי, שנזקק לצורת חשיבה אחרת – חשיבה שתאפשר לו לפרש מחדש את תפיסתו את עצמו ביחס לעולמו.

פעמים רבות במהלך חיינו אנו מוצאים עצמנו במצבים של הפתעה בסיסית, הגם שאיננו מבחינים בהם ככאלה. אלה הם המקרים, שבהם מתגלה לנו כי אנו מצויים במצב חדש, שבו המערכת המושגית הקיימת שלנו אינם עוזרת לנו, ואף מקשה עלינו להתמודד עם הנסיבות שנוצרו. שאלו את עצמכם, כמה פעמים נחשפתם לתופעות כאלו במשך חייכם – בגיל ההתבגרות, בגיוס לצבא, בהולדת הילד הראשון, במקרה של מוות לא-צפוי במשפחה, בפרישה מעבודה, בהתאלמנות וכיוצא באלו נקודות ציון; או בסתם מצבים של "אמצע החיים", שחשתם שאינכם מצליחים לפרש נכוחה. כל מה שאפשר היה ללמוד על המצב שנקלעתם אליו מתוך קריאה בספרים, מתוך צפייה בטלוויזיה, מתוך ליקוט מידע באינטרנט או מתוך ניסיונם של אחרים, לא היה מספק.  כדי להתמודד עם המצבים החדשים הייתם אתם עצמכם חייבים לעבור תהליך של שינוי תודעתי אישי. היה עליכם לפתח הבנות וידע על ההקשר הייחודי שבו מצאתם את עצמכם וגיליתם שמה שנדרש לכם היה תמיד מעבר ליידע, שאותו אפשר לרכוש מ"מאגר היידע הכללי".

במציאות חיינו באלף השלישי, מציאות רווית שינויים בסיסים מהירים, תופעת ההפתעה הבסיסית הופכת לאחת הבעיות העלומות, אך המטרידות והחשובות ביותר לשרידות ולהתפתחות האישית, הארגונית, החברתית והלאומית שלנו.

תאגידים עסקיים, הנדרשים לשרוד בסביבה טכנולוגית, כלכלית, חברתית ופוליטית שמשתנה במהירות, חשים במיוחד בבעיה זו ואף נוקטים צעדים שונים, וברוב המקרים, לא מועילים, על מנת להתמודד עימה, משום שמשמעותה אינה מחוורת להם. המציאות השתנתה. כללי המשחק המוכרים של התחרות בשוק אינם פועלים עוד כפי שפעלו בעבר. לא די במוצר זול קצת יותר, טוב קצת יותר או קל לשימוש קצת יותר כדי לשרוד בשוק שכללי המשחק הבסיסיים שלו משתנים במהירות. לא מספיק לעשות את מה שעשינו עד כה בצורה יעילה יותר, מדויקת יותר, מהירה יותר ואפקטיבית יותר. יש צורך ביותר מכך.

הספרות העסקית והניהולית זיהתה בעיה זאת והצמידה אליה תוויות שונות דוגמת "שינויים שוברי-מבנה"(1) או "נקודות מפנה אסטרטגיות"(2). היא מכירה בכך ששינויים בסיסים(3) מהירים בסביבה העסקית מחייבים את הארגונים העסקיים לפתח יכולות חשיבתיות וניהוליות חדשות. ספרות זו גם יודעת להביא דוגמאות משכנעות לאותם מנהלים יוצאי דופן שהצליחו להבחין מבעוד מועד בשינויים בסיסיים וליצור קטגוריות עסקיות חדשות ורלוונטיות למציאות החדשה. הסיפור של ביל גייטס מסעיר את דמיוננו. אך איננו מוכנים להכיר בכך שברוב המקרים אנו נכשלים בכך. הסיבה העיקרית לכישלונות פשוטה: איננו יודעים כיצד לבצע את תהליכי החשיבה הנדרשים לכך. או כפי שתיאר זאת היטב אנדרו גרוב, מנכ"ל "אינטל", "העובדה העצובה היא שברגע שנקלעת לסערה שמחוללת נקודת מפנה אסטרטגית, תחושת בטן ואינטואיציה הם כל מה שיש לך על מנת לנווט את דרכך"(4).

כמה פעמים אתם הקוראים חשתם שאתם ניצבים בפני מציאות חדשה שלא יכולתם להסביר לעצמכם את מהותה ושלא היו לכם מילים מתאימות לתיאורה?.  כמה פעמים חשתם שהמערכות המושגיות שלכם אינן רלוונטיות להתמודדות עם המצבים החדשים שבהם מצאתם את עצמכם?. כמה פעמים חשתם שהארגון שאליו אתם משתייכים "איבד את דרכו" ומצוי במשבר, ושגם כאשר הייתה בהנהלתו מודעות לכך, היא לא הצליחה לעשות את הנדרש כדי לקדם אותו? ואם אתם הייתם המנהלים של הארגון, האם לא גיליתם, כי כל המודלים שלמדתם בבית הספר למינהל עסקים וכל מערכות הבקרה והמידע שאתם ועמיתיכם נוהגים להשתמש בהם על מנת לאתר את הבעיה, לא מצליחים להסביר אותה? האם לא חוויתם את אותם מצבים שבהם אתם מגלים שאינכם יודעים כיצד "לחשוב את חשיבתכם" לגביהם ולומר – "עלי לחשוב על כך אחרת אך אינני יודע איך…"?.

 

מערכות החינוך וההכשרה שלנו לא מכשירות אותנו לבצע את תהליכי החשיבה הנדרשים במצבים שכאלו. מה שמערכת החינוך מלמדת אותנו הוא בעיקר כיצד להתמודד עם שינויים ובעיות מצביות וכיצד להימנע מהפתעות מצביות באמצעות חשיבה לוגית וניתוח לוגי סיבתי של כללי "אם-אז".

כאשר אנו גדלים מסבירים לנו, שלוגיקה סיבתית פשוטה עשויה להוליך אותנו לטעויות קשות מבחינה מערכתית. החלטה "נכונה" מבחינת הלוגיקה הסיבתית עשויה להתברר כמוטעית מהבחינה המערכתית. על מנת לקיים את החשיבה המערכתית עלינו לקחת בחשבון את כל מערכת-התלויות בין הגורמים השונים שבמערכת ואת השלכותיהם זו על זו. מלמדים אותנו גם את כללי החשיבה המערכתית, ומציעים לנו להיעזר במודלים מערכתיים שונים על מנת לבצעה כהלכה.

דוגמא פשטנית אך מועילה לחשיבה מערכתית כזו היא בחירת מכונית חדשה. מזהירים אותנו כי צריך להיזהר מבחירה במכונית על פי קריטריון אחד ויש לקחת בחשבון את כל הגורמים ואת כל התלויות המערכתיות שביניהם. לדוגמא, לבחון את מחיר הקנייה והמכירה, את צריכת הדלק, את עלות האחזקה, את ירידת הערך וכיוצא באלה נתונים, ואחר כך לשקלל אותם שקלול מערכתי. מציעים לנו להפעיל חשיבה מערכתית כזו גם כאשר אנו מתמודדים עם בעיות חיים אמיתיות. שכן בעיות כאלה הן בעיות מערכתיות בטבען. אולם מתוך ניסיוננו בבעיות כאלה מסתבר לנו שהאופי שלהן שונה מההתחבטות בין מכונית מדגם "פורד" לבין מכונית מדגם "טויוטה". אי‑אפשר להתמודד עִם בעיות החיים האמיתיות בהפעלת מודל מערכתי נתון שישקלל נתונים כפי שאנו עושים כשאנו מתלבטים בין דגמי מכוניות. הסיבה המהותית לכך היא, שאין מודלים מערכתיים מוכנים מראש שאפשר לחשוב דרכם על בעיות החיים, ואנחנו נדרשים לעצב את המודלים האלה במחשבתנו תחילה. כל בעיית חיים היא בעיה ייחודית, שמחייבת פיתוח תפיסה שהיא מעבר לכל ידע כללי ומודלים שאותם אנו יכולים להשיג מחוץ לעצמנו. מה שנדרש כאן אינו פרוצדורה לפתרון בעיות ידועות ושאלות מובנות, אלא להתמודד עם מצבים ושינויים שמחייבים אותנו לתהות על מהותם תחילה, בתהליך שלעתים מגניב לליבנו את ההכרה, שאנו ניצבים מול מהות לא מוכרת. ההתמודדות עִם מצבים כאלו על-ידי בחירה בדגם של פתרון מובנה מבין כמה חלופות נתונות המצויות כבר ב"ידע הכללי" שלנו – אינה מספיקה. המערכת המושגית המפרשת שלנו עצמה נחשפת כבלתי רלוונטית להתמודדות עם המצבים החדשים שבהם אנו מוצאים את עצמנו, ועלינו לעצב לעצמנו תחילה מבנה תפיסתי חדש שיתאים להקשר החדש. זהו האתגר החשיבתי  של תופעת ההפתעה הבסיסית. 

 

 

אנקדוטת וובסטר ותופעת ההפתעה הבסיסית

 

אל "אנקדוטת וובסטר" התוודעתי לפני שנים רבות, כשהתחלתי לפסוע בדרך הארוכה להבנת תופעת ההפתעה הבסיסית. מצאתי את האנקדוטה מתאימה לתיאור ראשון של האתגר החשיבתי של תופעה זו.  הנה היא לפניכם.

נח וובסטר היה הסופר והיוזם של מילוני וובסטר הידועים. וובסטר נדרש להקדיש אל כל אונו ומרצו לעבודתו, ולא התפנה לספק את צרכיה ומאווייה של אשתו. היא הסתדרה היטב גם בלעדיו. יום בהיר אחד תקף את וובסטר כאב ראש פתאומי. הוא שב הביתה מוקדם מהרגיל, וגילה את אשתו במיטתם המשותפת עם משרתו. "הפתעת אותי" ("you surprised me"), הגיבה אשתו; "הדהמת אותי" ("you astonished me") השיב לה בעלה.

מדוע בחר וובסטר, שהיה כה רגיש למשמעותן של מילים, להשתמש במילה שונה מזו שהשתמשה בה אשתו לתיאור האירוע מנקודת המבט שלו? ככל הנראה הוא חש צורך להבחין בין שני סוגים של תופעות: ההפתעה המצבית לעומת תופעת ההפתעה הבסיסית". הבה נברר את ההבדל בין שני סוגי התופעות.

הפתעה מצבית נגרמת כתוצאה מכשל באיסוף, בעיבוד או בהפצה של מידע. קיימת הנחה, כי המודל התפיסתי המשמש אותנו תקף, ונותרת רק הבעיה של שליפתו במקום ובזמן הראויים. לעומת זאת, הפתעה בסיסית אינה קשורה לכמותו או לאיכותו של המידע המצוי בפנינו, אלא חושפת מערכת מושגים מפרשת שחדלה להיות רלוונטית לסביבה.

אם ננסה לתאר את הבעיה החשיבתית של אשתו "החסודה" של נח וובסטר, נוכל לאומר כי היא  כשלה באיסוף ו\או ניתוח המידע המודיעיני שהיה מונע את ה"הפתעה" אליה נקלעה. לו היה ברשותה המידע הנקודתי באשר למהלכיו של בעלה, הייתה נמנעת קרוב לוודאי מהתקרית המביכה וממשיכה לנהל את חייה במתכונת שרקחה לעצמה. ה"הפתעה" נגרמה לה "על-ידי בעלה". המידע על מיקומו היה מאפשר לה להתאם את התנהגותה (במיטה או מחוצה לה). הפתעתה נבעה מהיעדר מידע, ותוחמה לאירוע שבו התגלתה. הלמידה-מחדש המתבקשת מאירוע כזה מסתכמת ב"יתר זהירות", ובאימוץ מערכות איסוף מידע או חיישנים משוכללים יותר.

לעומתה התמודד נח וובסטר עם תופעה שונה בתכלית. ההפתעה חשפה את המערכת המושגית המפרשת שלו כבלתי רלוונטית לסביבה. היא העלתה שאלות נוקבות מעבר לאירוע האומלל עצמו, שהמידע האצור בו לא סיפק להן תשובה של ממש: "כיצד יכולתי להיות טיפש כל כך!", וגם: "כיצד לא ראיתי מה שכולם בוודאי ראו כבר זמן רב?"

התופעה ערערה את כל תפיסת עולמו – החל בטיבה של אשתו, דרך מהות מערכת היחסים המשותפת שלהם וכלה ביכולתו לפרש את סביבתו גם בהקשרים אחרים. כל מערכת המושגים שלו, זו שאִפשרה לו לפרש לשביעות רצונו את "מציאות" חייו, התגלתה כבלתי רלוונטית למציאות וקרסה בבת אחת. תהליך הלמידה‑מחדש שלו חייב לפיכך לתת דין וחשבון על 'המערכת המושגית המפרשת' שלו עצמה (5).

 

סוג הלמידה-מחדש שנח וובסטר נדרש לו בעקבות התקרית הבלתי נעימה, שונה איכותית מסוג הלמידה מחדש של הגברת וובסטר. גברת וובסטר נדרשה ללמידה מצבית, כלומר ללמידה המתבצעת במסגרת מערכת המושגים המפרשת שלנו. זוהי למידה המאפשרת לנו לעשות את מה שאנו עושים בצורה מדויקת, מהירה ומשוכללת יותר, ולפתור בעיות בתוך גבולות העוגנים המפרשים הקיימים שלנו. לעומת זאת, נח וובסטר נדרש ללמידה בסיסית. זוהי למידה שבמהלכה נדרשת בחינה של המערכת המושגית המפרשת עצמה ותקפותם של המושגים דרכם אנו מפרשים את עצמנו ביחס לעולמנו.

 

זה הוא תהליך מאוד ארוך, נפתולי ומכאיב. אין פלא איפוא שמר ובסטר מנסה להתכחש לו. הוא פונה אל אשתו ואומר "בודאי המשרת הוא שפיתה אותך בניגוד לרצונך?" והיא משיבה לו "לא, אני הייתי היוזמת". מר ובסטר שהיה רוצה עתה להניח כי זו הייתה מעידה חד פעמית, פונה שוב אל אשתו ושואל אותה "והיו פעמים נוספות?" ובמקום תשובה ישירה משיבה לו אשתו "העיוורון שלך הוא מדהים. ההתרחקות בייננו נמשכה כבר זמן רב, רק אתה לא הבחנת בכך. אתה והמילון שלך". 

עתה מר ובסטר אינו יכול עוד להתעלם ממה שאנו מתארים כצורך בלמידה בסיסית. אך למרות השכלתו הרחבה, מעולם לא למד כיצד עושים זאת. הוא התמחה בלמידה מצבית. אך אין מעבר מדרגי מלמידה מצבית ללמידה בסיסית.

 

הטבלה הבאה מסכמת את ההבדלים בין התופעות:

 

תרשים1: טבלת השוואה – מה בין הפתעה מצבית להפתעה בסיסית?

 

הפתעה מצבית

הפתעה בסיסית

מי גרם להפתעה?

ה"אחר"

ה"אני" –

המפתיע הוא המופתע

ערך המידע למניעת ההפתעה

בעל ערך אִבחוני גבוה

בעל ערך אִבחוני נמוך

מהות ההפתעה

אירוע שלגביו היה חסר מידע, המידע לא הגיע בזמן או לא נותח כהלכה

מערכת מושגית מפרשת לא‑רלוונטית לפירוש האני ביחס לסביבה

תיחום ההפתעה

האירוע כשהוא לעצמו

מציין רק תחילתו של תהליך המעלה שאלות מעבר לו

תהליך הלמידה-מחדש

למידה מצבית

למידה בסיסית

 

אולם אניקדוטת ובסטר אינה מסתיים בכך. יש לה אפילוג. שנים לאחר שהתגרש מאשתו הסוררת הכיר מר ובסטר סטודנטית צעירה והתאהב בה. הם התחתנו. עתה אתם יכולים לתאר לעצמכם מה הוא סוף הספור. דרך אחת לתאר את סיומו הוא  בתיאור הדרמטי של "יום בהיר אחד תקף את וובסטר כאב ראש פתאומי. הוא שב הביתה מוקדם מהרגיל ו…".  

ואת הסיום אתם יכולים להשלים בעצמכם. כל אחד על פי דמיונו. מכל מקום האפילוג נועד להדגים כי גם לאחר שאנו מופתעים בסיסית איינו יודעים כיצד לבצע את תהליכי הלמידה הבסיסית מחדש. רובנו נכשלים בכך.

 

למעשה המצב בעניין זה הוא אף חמור יותר.  איננו מבחינים עדיין בין הפתעה מצבית והפתעה בסיסית וממשיכים לנסות להתמודד עם ההפתעה הבסיסית כאילו הייתה זו הפתעה מצבית. מיד לאחר ההפתעה של ה-11 בספטמבר 2001 הסבירו לנו, כי מתקפת הטרור הצליחה עקב כשל באיסוף מידע, בניתוחו ובהפצתו – כלומר, בגלל "הפתעה מצבית".  ועדת החקירה שמונתה בעקבות האירוע מצאה, שהמידע שיכול היה להתריע על האירוע היה ברשות הסי.אי.איי, אך לא נותח כהלכה ולא הופץ לכל הרשויות שהיו יכולות למנוע את המתקפה. אחרים הרחיבו ותיארו את האירוע כתצוגת יכולת ביצועית מרהיבה של החבורה בהנהגת אוסאמה בן-לאדן, שמדגימה את עוצמת האיום שטמונה בשילוב בין טרור קנאי לבין נגישות לטכנולוגיה עכשווית ויכולתו לגרום לנו הפתעות מצביות כואבות ביותר, ואת אזלת ידו של הממשל במניעתם.

בהיעדרה של ההמשגה המתאימה באשר לתופעת ההפתעה הבסיסית, ובשל ההתייחסות להפתעה כאילו הייתה הפתעה מצבית בלבד, אין להתפלא שאירועי ה-11 בספטמבר לא אובחנו על ידי הממשל כהפתעה בסיסית. בעקבות אירועי ה-11 בספטמבר, התעשת הממשל האמריקאי במהירות והזדרז "לסתום את החורים" שיכולים למנוע הפתעה מצבית נוספת. בין השאר הידק הממשל את הפיקוח על הגבולות, שיפר את שיטות המעקב והקים מערכת-על מתאמת שאמורה למנוע את הכשלים שהתגלו באיסוף, בניתוח ובהעברת המידע. במקום לערער על עצם הרלוונטיות של מבנה-העל התפיסתי של המערכת המושגית שהנחתה את החשיבה האמריקאית עד לקו פרשת המים של ה-11 בספטמבר, הקים הממשל מִדרג ארגוני נוסף, שביצר וביסס אותו עוד יותר: ארגון-על מתאם, "המשרד לביטחון פנים" ((Department of Homeland Security, שנפרס מעל לגופים ולרשויות הביטחוניים הקיימים על מנת להבטיח קישוריות מלאה (“connecting all the dots”) בין כל גופי המודיעין והרשויות המופקדות על ביטחון המולדת. המשרד לביטחון פנים פועל באותו הגיון חשיבתי פרדיגמאטי שמנחה את הגופים הכפופים או המתואמים על ידו. הקמתו לא רק שלא ערערה את ההנחה, ולפיה הבעיה שנחשפה ב-11 בספטמבר היא הפתעה מצבית בלבד, אלא אף חיזקה אותה והוסיפה לה קומה נוספת(6).

 

הערות

 

1. במושג "שינויים שוברי מבנה" עושים שימוש בעיקר בהקשר הטכנולוגי על מנת לתאר שינויים טכנולוגים ההופכים את המשך הפיתוח, הייצור והשווק של טכנולוגיות קיימות ללא רלוונטיות. על "שינויים שוברי מבנה" ראה:

Clark Gilbert and Joseph L. Bower (2002), Disruptive Change: When Trying Harder Is Part of the Problem (HBR OnPoint Enhanced Edition)

 

2. כך מכנה זאת אנדריו גרוב המנכ"ל ויו"ר אינטל בספרו אנדריו גרוב (1977) רק הפרנואידים שורדים תל אביב. הוצאת מטר.

 

3. אני מעדיף את המושג 'שינויים בסיסיים' ולהבחין ביניהם ובין "שינויים מצביים", על פני המושג "שינויים שוברי מבנה" או המושג "נקודות מפנה אסטרטגיות" שכן אלה  אינם טכנולוגיים בלבד, ואף לא אסטרטגיים בלבד.

 

4. שם עמוד 43.

 

5. יש שיטענו, שהאירוע מלמד על כישלונו של מר וובסטר לקיים את ה"זוגיות", ואנו, בלי לסתור זאת, נטען כי הוא נכשל בקיום הניגודיות המשלימה, המתחייבת בכל זוגיות מוצלחת, זו שלפעמים מתוארת כ"שנינו יחד וכל אחד לחוד".

ואולי זה המקום לשער, שהיו לכך סיבות הקשורות בצורת החשיבה של וובסטר. דווקא התמחותו והעמקתו בגישה החשיבתית המחלקת את העולם למונחים מילוניים ה"ממצים ומוציאים" זה את זה (mutually exclusive), ודווקא התכנסותו לסוג זה של חשיבת "או-או", הקשו עליו לקיים אותה ניגודיות משלימה הנדרשת על מנת להתמודד בהצלחה עם הסיבוכיות של חיי הזוגיות.

 

6. ראה:

The 9\11 Commission Report. Final report of the National Commission on Terrorist Attacks upon The United States. Authorized Edition. New York: Norton & Company.

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s