לכל איש יש שם – החשיבה במרחבי ההתלבטות

raam911

כיצד ניתן לנצל את גרעין החשיבה היצירתית בשביל לפרוץ את גבולות האסוציאציות הרגילות? על הניגודיות המשלימה והיכולת של משוררים שנטועה בכולנו.

 

 

  "לכל איש יש שם
שנתנו לו ההרים
ונתנו לו כתליו"
 

כשאנו קוראים את הפסקה הזו מתוך שירה של זלדה "לכל איש יש שם", מה שמגרה בה את חשיבתנו הוא הקישור בין דברים שלכאורה  אינם קשורים זה בזה – 'הרים' ו'כתלים' שמאיר באור חדש ומסקרן את הנושא.

היחידה הבסיסית כאן , ובכל חשיבה יצירתית, היא טרידה – שני היטלים מטאפוריים 'הרים' ו'כתלים' שהקישור ביניהם הוא כלל וכלל לא טרוויאלי, אותם אני מכנה 'אסוציאציות רחוקות' והיוצרים 'מרחב התלבטות' חשיבתי מפתיע, שבאמצעותו מוחנו  מתגרה לחשיבה חדשה ויצירתית על מה שנתפס על ידינו עד כה כבנאלי, שהרי 'לכל אדם יש שם'. 

 בדרך כלל אנו נוטים לחשוב ב'אסוציאציות קרובות'.  מוחנו מלא ב'אסוציאציות קרובות' וטרוויאליות כאלה – 'כסא-שולחן', 'נייר- עיפרון'. 'אח-אחות', 'שם פרטי-שם משפחה' וכדומה ואנחנו נוהגים מבלי דעת להשתמש בהם כיחידות חשיבה בינאריות, על מנת להבחין במה שמעניין אותנו באותו רגע. אם להשתמש במטאפורה של זלדה, אלה הם ה'כתלים' שיש לכל אחד מאיתנו. 

אולם כאשר מתקילים אותנו ב'אסוציאציות רחוקות' , או שאנו עצמנו מצליחים להפגיש 'אסוציאציות רחוקות' כאלה ולבחון באמצעותם כ'שלמות ניגודית' את ההתנסות, הבעיה, או החוויה שלנו, אנו מעוררים את החשיבה הלא טריוויאלית, היצירתית שבנו. ושוב, אם להשתמש במטאפורה של זלדה, אלה הם 'ההרים' שכל אחד מאיתנו יכול לטפס אל פסגתם.

פעמים רבות נשאלתי כיצד ניתן לעורר את אותה חשיבה יצירתית שאני כה מרבה לכתוב עליה בבלוג שלי. אין לכך תשובה אחת. אך אחת התשובות היא דרך העלאת 'אסוציאציות רחוקות' והחשיבה בטרידות של 'מרחבי התלבטות' שהם יוצרים. עתה בואו נחזור לשיר הנפלא של זלדה ונקרא אותו בשלמותו.

 לכל איש יש שם
שנתן לו אלוהים
ונתנו לו אביו ואימו
לכל איש יש שם
שנתנו לו קומתו ואופן חיוכו
ונתן לו האריג
לכל איש יש שם
שנתנו לו ההרים
ונתנו לו כתליו
לכל איש יש שם
שנתנו לו המזלות
ונתנו לו שכניו
לכל איש יש שם
שנתנו לו חטאיו
ונתנה לו כמיהתו
לכל איש יש שם
שנתנו לו שונאיו
ונתנה לו אהבתו
לכל איש יש שם
שנתנו לו חגיו

ונתנה לו מלאכתו
לכל איש יש שם
שנתנו לו תקופות השנה
ונתן לו עיוורונו
לכל איש יש שם
שנתן לו הים
ונתן לו
מותו .
                                                                                                                    

מה כל כך מפעם אותנו בשיר זה? היכולת של זלדה לעמת אותנו עם כל כך הרבה 'אסוציאציות רחוקות', שכל אחת מהן מטילה היטל שונה, אך משלים, על חווית ההבנות החדשות  המתפתחות בנו כשאנו קוראים שיר זה, על משמעותו של הנושא 'לכל אדם יש שם', ולא פחות מכך, גם על עצמנו ועל מצבנו. 

  

 

האם כל זאת הוא ייחודי למשוררים ולדרכי חשיבתם? התשובה לכך היא שלילית. במובן הבסיסי של הדברים כולנו חושבים שירה מבלי לדעת ומבלי לכנות זאת כך. המשותף לכולנו הוא שבכולנו יש את אותה יכולת עקרונית להבין לעומקם ובצורות חדשות את התופעות שאנו מתמודדים עימם על ידי הטלת היטלים טרידיים רבים המקיימים ביניהם 'ניגודיות משלימה'  על התופעות שאנו מתמודדים עימם  ומשמעויותיהם.  

 

 

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s