התבונה של הקהילה

האם קהילה יכולה להפיק תבונה שהיא מעבר לסה"כ הצירופי של חבריה?

זו אינה שאלה מוזרה. ויש תחום מחקרי הטוען כי התשובה לכך היא עקרונית חיובית. קוראים לתחום זה 'אינטלגנציה קולקטיבית'(Collective Intelligence).

 עקרונית יש שתי גישות ל'אינטלגנציה קולקטיבית':

הגישה האחת נשענת על הממצאים המראים כי ידע קולקטיבי הוא בעקרון עולה על ידע שניתן להפיק מהמומחים הגדולים ביותר בתחום. הדבר הוכח בעיקר באשר ליכולת לנפק ניבויים. סיכום הניבויים של אנשים המתמצאים בתחום, אך אינם נחשבים כמומחים, יהיה טוב יותר מאשר הניבוי של המומחה הטוב ביותר בתחום. תיאורים מאלפים על כך ניתן למצוא בספרו של 

Philip TetlockExpert Political Judgment: How Good Is It? How Can We Know? 

אם נצליח לאסוף את השיפוטים או החיזויים של ההמונים הרלוונטיים – כלומר אלה שמייצגים את פיזור השונות המקסימאלי של הידע, נוכל לקבל שיפוטים או חיזויים המייצגים אינטלגציה קולקטיבית שאיכות הניבויים שלה יהיו טובים יותר מאלה המושגים על ידי פניה למומחים.

אך קיימת גם גישה אחרת. זוהי גישה העוסקת בקוגניציה קולקטיבית מתפתחת. בעוד שהגישה הראשונה עוסקת באיסוף שיפוטים וניבויים, הגישה השנייה שואלת כיצד ניתן לגרום לכך שעצם המפגש בקהילה, המתקיים בין הגישות והתפיסות של אנשים שונים, שהם גם בעלי יכולות קוגניטיביות שונות ובאים למפגש מתוך התנסויות אחרות, יוכל לגרום להעשרה הדדית ולשינוי התפיסות של המשתתפים בשיח הקהילה. במילים אחרות, בעוד שהגישה הראשונה מלקטת את השיפוטים, הגישה השנייה עוסקת בפיתוח ושינוי שיפוטים אלה וקידומם, הן אצל הקהילה כקבוצה והן אצל היחידים המשתתפים בה. 

 העיסוק בשאלות אלה אינו חדש. הוא החל עוד שנים רבות לפני שמישהו דמיין לעצמו את  ה-2.0 Web. תחילת העיסוק בתחום הקוגניציה הקולקטיבית והשפעותיה על קידומה של הקוגניציה האישית ועל היכולות המשותפת ללמידה ופתרון בעיות, היה עוד בשנות העשרים של המאה הקודמת, בבריה"מ, על ידי חוקר התפתחות הקוגניציה אצל ילדים בשם לב ויגוצקי  Vygotsky. (סיפורו של ויגוצקי הוא מופלא לדעתי וראוי לפוסט בפני עצמו ואני אשתדל לשתף אתכם בו באחד הפוסטים הבאים שלי). 

ה- 2.0 Web הוא שייצר הזדמנות לפריצת דרך מלהיבה בתחום זה, הן משום יכולתו להוות רשת להתלכדות של קהילות עניין שבו משתתפים בני אדם רבים הרחוקים זה מזה פיסית אך מקיימים קשר קהילתי דרך הרשת והן משום הכלים החדשים שמתפתחים במסגרתו ושניתן לרתום אותם על מנת להפוך את התהליכים הקגניטיביים הנחוצים לכך, לנגישים לכולם.  

הצורך בקוגניציה השילובית הולך וגובר ככל שסביבת הפעולה האנושית נעשית סבוכה ודינאמית יותר ונדרשים בה פתרונות שילוביים חדשים שיהיו רלוונטיים לסביבה זו.   

מאז תחילת שנות התשעים עוסקת 'פרקסיס' במחקר ופיתוח כלים  לקידום יכולות החשיבה היצירתית ופתרון הבעיות על ידי תהליכים סוציו-קוגניטיביים בתחום ה'בין' שבין הקוגניציה האישית והקוגניציה של הקבוצה. לתחום זה אנו קוראים 'קוגניציה שילובית' (Joint Cognition).

הופעת ה- Web 2.0 איפשרה להעתיק את מוקד הפיתוח לסביבת הרשת ועתה אנו מפתחים את המתודות והכלים שיאפשרו באמצעות הרשת להפעיל תהליכים סוציו-קוגניטיביים אלה.

בכך אנו מקווים להעלות בחזקה את מספר הנוטלים חלק בתהליכים כאלה ואת היכולת לקדם את היצירתיות האנושית לחדשנות ופתרון בעיות.

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s