המושגים המחוללים של פרקסיס

d7a9d7a0d799-d7a4d7a8d797d799d79d-d7a9d799d79cd795d791d799d799d79d

 

אזור ההתפתחות המשותף, הפרח השילובי, המוצהר היש והמתפרש, המעגל השני ועוד  – מה זה אומר?

 

 

 

 

 איך פועלת קהילה שילובית?

התפיסה על פיה פועלת 'הקהילה השילובית' מתבססת על מספר עקרונות מכוננים:

 

 ה'מוצהר', ה'יש' וה'מתפרש'

בכל חברה יש פער בין איך שהיא רואה את עצמה בצורה אידיאלית (ה'מוצהר'), כפי שבא לידי ביטוי בהכרזות, נאומים ותקנונים, לבין איך שהיא מתנהגת במציאות (ה'יש').  למעשה, בכל מערכת אנושית לעולם לא יכולה להיות חפיפה מלאה ביניהם.  התהליך השילובי מתחיל תמיד מהבחנה בקיומו של הפער. כשאנו מבקשים לפרש את הסיבות לפער ואת משמעויותיו, מתחילות להתפתח תפיסות חדשות וידע חדש (ה'מתפרש'). אלו מאפשרות לעדכן הן את התפיסה של משמעות היעדים או האידיאות שהחברה הציבה, והן את הנהלים וההחלטות המסדירות את אורחות החיים.

בכל חברה בריאה מתקיים מתח משלים בין המוצהר, היש והמתפרש החדש, שמתבהר לנוכח אי ההתאמה של המוצהר למה שאנשים לומדים מתוך ההתנסות ביש, במציאות דינאמית. הבעיה נוצרת כאשר בארגון או בקהילה מתקיימים  נתקים בין 'המוצהר' , בין ה'יש' לבין ה'מתפרש'. כך בעין חרוד הנהגת הקיבוץ עוסקת כל הזמן בהשגת הסכמות וקבלת החלטות – 'המוצהר'.  חברי הקיבוץ פועלים ב'יש' כל אחד לפי דרכו, כשרובם לא מתעניינים במשמעויות המוצהר ומנותקים מהתהליכים הקשורים בכך. את הכישורים הפירושיים שלהם מפנים איש איש לתחום ההתעניינות שלו ושל משפחתו.

 'הקהילה השילובית' היא קהילה המפעילה תהליכים וכלים המאפשרים לה היכולת לשנות את התפיסות והפירושים שלה לפער בצורה מהירה ואפקטיבית. זו היא יכולת המתבססת על הבחנה ופירוש מהירים של משמעויות המתחים שמתקיימים בין 'המוצהר' וה'יש' שלה. במהלך הפרוייקט נעלה על פני השטח את הנתקים המתקיימים בין 'המוצהר' ו'היש' בעין חרוד. נדון ונפרש את משמעותם. כל זאת כבסיס ל'מוצהר' רלוונטי יותר למציאות העכשוית.  

 

 

מערכת יחסים חדשה בין הפרט והקהילה

התפיסה הניהולית של דפוס המהפכה התעשייתית לא העמידה את האדם וחשיבתו במרכז אלא את כוח עבודתו. הדפוס הניהולי של מהפכת הידע מעמיד במרכז את האדם וחשיבתו. המודל  הניהולי של 'הקהילה השילובית' מתבסס על הכרה זו אולם הוא מדגיש כי חשיבת היחיד והחשיבה הקבוצתית או הקהילתית משלימים זה את זה, ואין להבין את האחד ללא השני והיחסים המתקיימים ביניהם.

 על כן 'התפיסה השילובית' אינה רואה את היחיד והקהילה כשני ניגודים והיא לא מקבלת את ההנחה שהקהילתיות צריכה להיחלש על מנת שהפרט יוכל להשתחרר ולהיות אחראי. היא תופסת את הפרט והקהילה כשני דברים שצריכים להיות משלימים זה את זה ומעצימים זה את זה – לא מוציאים זה את זה.

 הגישה השילובית מתייחסת אל השונות של החברים  כברכה ומציעה דרכים פרקטיות כיצד לנצל אותה כמנוף להתפתחות משותפת. בהקשר של עין חרוד השאלה היא כיצד להפוך את המגמה הגוברת של שונות בין החברים דווקא למקור עוצמה קהילתית. ממנה נובעות שאלות נוספות לגבי איך לקיים צורת ניהול קיבוצית במעבר מחברה של שותפים דומים לחברה של שונים משולבים?

 

הפרח

יחידת היסוד של הניהול השילובי מיוצגת על ידי 'פרח'. ה'פרח' הוא קבוצת מפגש של שונים ('עלי כותרת'), שלכל אחד מהם יש הבנה חלקית של הפער שבין ה'מוצהר' וה'יש',  והם צריכים לפתח את 'המתפרש' החדש ביניהם ('מרכז הפרח'). 

מתפרש חדש תמיד נוצר 'בין', בין תפיסות שונות, בין תחומי מומחיות או גישות דיציפלינריות שונות, מעולם לא בתוכן. הפיתוח של התפיסות במרכז הפרח נשען דווקא על השונות שביניהם.

 

התמרה

התמרה היא תהליך בו אדם אחד מעביר מידע לאדם שני או לקבוצת אנשים אחרת, אבל בצורה בה אלו הקולטים את המידע מעבדים אותו ומשנים אותו, כך שהוא למעשה הופך למשהו אחר. לדוגמא, כשאתן ואתם קוראות וקוראים את המושגים בדף זה, עולים במוחכן ומוחכם רעיונות והקשרים, שהופכים את המושגים לשלכן ושלכם. זו עלולה להיות הסכמה עם המושג בגלל התנסות שהייתה לכן בחיי היום יום, התנגדות למושג בגלל אידיאולוגיה, או פירוש של המושג בצורה אחרת בגלל משהו שקראתן או קראתם בספר כלשהו. 

ככל שתהליכי ההתמרה בקהילה הם מהירים יותר ויעילים יותר, כך מתאפשרת טרנספורמציה מהירה יותר של התפיסות ויכולות הפעולה, הן של הקהילה והן של החברים. קהילה אפקטיבית נמדדת לפי איכות ההתמרה המתקיימת בה. זאת מאחר ובשיטה השילובית יש קשר הדוק בין הפעלת כישורי החשיבה של החברים ובין היכולת לפתח ידע חדש ויכולות קוגניטיביות חדשות.

  

אזור ההתפתחות המשותף

הפרח מעודד התמרה, באמצעות יצירה של אזור התפתחות משותף (מונח שטבע פסיכולוג יהודי רוסי בשם ויגוצקי). באזור זה מתרחשת למידה משותפת הגורמת להתפתחות אישית של המשתתפים, בהשפעת  'השונות המשלימה' המתקיימת ביניהם בידע, בכישורים ובמיומנויות. מאידך, התהליכים השילוביים המתרחשים ביניהם בהתמודדות עם בעיות המיזם המשותף מוליכים להתפתחות של ידע משותף בתחומי ה'בין' שביניהם ומעבר לתהליכי פיתוח הידע האישיים של המשתתפים.

 הדוגמא הבולטת ביותר להתהוות של 'איזור התפתחות קרובה' אצל מבוגרים מתרחשת בארגוני סטארט-אפ. הלמידה המיזמית ב'איזור ההתפתחות המשותף' היא המסבירה קוגניטיבית את החדשנות המתרחשת בארגונים אלה.  אולם 'איזור התפתחות קרובה' ניתן לקיים עקרונית גם בכל התארגנות של קבוצות וקהילות מיזם שאנו מעורבים בהם בהקשרים רחבים של חיינו.

המעגל השני

לכל פרח יש מעגל שני ואף שלישי – רמות השתתפות שונות המשתנות בהתאם לתקופה, לנושא ולמשיכה האישית. 'קהילה שילובית' צריכה לכלול מערך כלים ותהליכים המאפשרים שיתוף של 'מעגל שני'.

 

מערך זה מעשיר את כל החברים בשפה ובהבנות שנוצרות במעגל הראשון (בפרח), ומאפשר  את השיתוף של כל החברים בהתלבטויות לגבי משמעויותיו של 'המתפרש' החדש.

 מאחר והתהליך הוא שקוף לכל החברים, החברים יכולים גם להצטרף לפגישות המעגל הראשון של 'הפרח' בכל שלב של התהליך, מבלי שהצטרפות כזו כרוכה בבעייתיות של מצטרף חדש "שאיננו בעניינים".

 

תהליכים וכלים לניהול השילובי

 הניהול (או ההנעה) של 'הקהילה השילובית' דורש מערך חדש של כלים. במהלך הפרויקט נציג ונפעיל מתודות וכלים שפותחו על ידי 'פרקסיס' לניהול השילובי הלכה למעשה. הכוונה היא שלאחר שיבוצעו בהם ההתאמות הנחוצות, הם יוכלו לשמש את הקיבוץ גם לאחר סיומו של הפרויקט לניהול שילובי שוטף. בין הכלים יוצגו תוכנת mind the gap שמגבירה את יכולת ההתמרה של פרטים, קבוצות וקהילות, וכלים מקוונים לניהול קהילות שילוביות.  

 

 

 

 

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s