כיצד נתמודד עם כל הסיבוכיות הזו

complexity3

העולם שבו אנו חיים, וחיינו אנו בתוכו, נעשים יותר ויותר מסובכים. מי שהייתה לו תקווה שהמדע יתיר את הסיבוכיות הזו או שהטכנולוגיה תעשה את החיים שלנו יותר פשוטים – התבדה. מסתבר שאלה דווקא הגדילו את הסיבוכיות.  

שפע המידע שהגוגליות מציעה לנו, שהבנקאות הוירטואלית מעמידה לרשותנו, שהסורקים המתוחכמים של הטכנולוגיה הרפואית מספקים לנו, ומגוון התרופות והתוספים שדוחפים לנו, כל אלה מגבירים את הסיבוכיות של חיינו.

 

המבחר העומד לרשותנו בכל תחום לא הפך את חיינו ליותר פשוטים או יותר מובנים לנו. תחושת השליטה שלנו על מצב העניינים, לא גדלה. היא פחתה. אנו מוצפים בפתרונות לפישוט ואוטומציה של הפעולות היומיומיות שלנו. אלו  פותרים לנו את הבעיות הפשוטות, אך גם מבליטים את חוסר יכולתנו לפתור את הבעיות הסבוכות של חיינו.

 

מצב עניינים זה בולט שבעתיים כאשר אנו עוברים מהתחום האישי לתחום הארגוני – הציבורי, העסקי, החברתי, הביטחוני, המדיני או הלאומי, וכל שכן, הגלובאלי. כאן הבעיות בכל אחד מתחומים אלה והיחסים שביניהם, הם מלכתחילה יותר סבוכים וההישגים שלנו בפתירתם עוד יותר עלובים ומעליבים.

 

כל מי שחווה את הניסיון להתמודד עם בעיות בתחומים אלה מגלה שהאינטליגנציה האישית, האינטליגנציה הקבוצתית והאינטליגנציה הארגונית, שאנו מפעילים על בעיות אלה, הן דלות מכדי להשיג התמודדות אפקטיבית עימן.

 

אז מה עושים?. מנסים ללכת בעקבות הערתו המחכימה של אינשטיין, שאמר כי הבעיה היא שאנו מנסים לפתור את הבעיה באותה רמה שבה היא נוצרה. אז בואו נעלה את הבעיה וניבחן אותה ברמת הפשטה גבוהה יותר.

 

ואומנם, כשנוקטים באסטרטגיה חשיבתית כזו, הבעיה מתגלה באור חדש וכך גם האפשרויות החדשות להתמודדות עימה.

 

מתגלה כי הן המקור לסיבוכיות הגוברת והן היכולת להתמודד עימה, נעוצים בעצם טבען של המערכות האנושיות עצמן כ'מערכות סבוכות'.  

 

מה הן 'מערכות סבוכות'?. בניגוד למערכות הטכנולוגיות, שיכולות להיות מאוד מורכבות, דוגמת מטוס או אוניה, או מחשב, אך היחסים בין מרכיביהם הם ליניאריים עם לוגיקה סיבתית פשוטה (ועל כן אני מכנה אותם 'מערכות פשוטות'), מה שמאפיין את 'המערכות הסבוכות', הוא שהיחידה הקטנה ביותר שלהן מכילה  'שלמות ניגודית', שאינה ניתנת לפירוק ללא איבוד מהותה כשלם מערכתי.

 

אתה הקורא, או את הקוראת פוסט זה, כל אחד מכם מעצם היותכם בני-אנוש אתם גם 'גוף' וגם 'נפש' ולא ניתן להבין את מהותכם ללא המתח הניגודי המשלים הזה שבין 'גוף' ו'נפש'. המתח הניגודי המשלים הזה קיים בכל מה שהוא אנושי ובמערכות שאנשים מקיימים ופועלים בהן (קבוצות, ארגונים, קהילות, מדינות וכו'). המתח הניגדוי המשלים הוא הגורם לכך, שלא ניתן לפרק את המסובכות, כפי שאנו יודעים לפרק את המורכבות. יתר על כן, הסיבוכיות הזו שבטבען של מערכות אנושיות, היא הגורמת לכך שאין למערכות אלו גבולות ברורים, ממצים ומוציאים, הן בתוך המערכת בין חלקיה והן בין המערכת לבין מערכות סבוכות אחרות. ככל שהקישוריות האנושית גדלה, הסיבוכיות גוברת. ככל שהמערכות סבוכות יותר, הן גם דינאמיות יותר וקצב השתנותן הולך וגובר.

 

אולם אותם גורמים, שיוצרים את המסובכות, בהם טמונה גם יכולתנו להתמודד עם הסיבוכיות ואף ליצור ולהתפתח דרכה.

 אותה 'שלמות ניגודית' המאפיינת את מהותנו כמערכת סבוכה, היא גם זו שמאפשרת לנו לפתח את תפיסתנו מתוך המתחים של 'הניגודיות המשלימה' המתקיימים בצורה מובנית, גם בחשיבתנו.  לדוגמה, כאשר אתם חושבים על בעיה בזוגיות שלכם, את המושג "זוגיות" אתם מבינים דרך ההתמרה של משמעותו עם המושגים "אהבה", "נאמנות", "חברות" "המשכיות", אך גם "בדידות", או "רכוש משותף", וכך הלאה…וככל שאתם מצליחים לקיים התמרה שילובית כזו בין יותר מושגים, שהם שונים אך משלימים זה את זה, אתם מצליחים גם להכיל סיבוכיות חשיבתית גדולה יותר ועימה הבנתכם את בעיית הזוגיות מתעשרת ומותמרת ונפתחות בפניכם אפשרויות חדשות להתמודדות עימה.או לדוגמה, כאשר אתה רוצים לבחור איפה לגור, אתם מתמודדים עם הסיבוכיות של הבחירה הזו באמצעות הסיבוכיות של החשיבה שאתם מקיימים. סיבוכיות בחשיבה על מושג "המגורים שלי" כוללת מערכת מושגית עשירה, המקיימת מתחים ניגודיים בין מושגים כגון: "ביתיות", "נוחות", "נגישות", "שכונתיות", "יכולת כלכלית", "יציבות", "דינאמיות", "נדודים" ואולי אפילו מושג כמו "השלווה של אי השקט". כאשר אתם מפתחים תפיסה להבנת הצרכים שלכם בנושא המגורים מתוך המתחים של הניגודיות המשלימה בין המושגים, ולא מסתפקים בחשיבה סיבתית פשוטה כגון אם אגור במקום X אצטרך לוותר על Y, תוכלו להחיל את הסיבוכיות במציאות ולקבל החלטה נבונה.

כאשר אנו מדברים לא על אדם בודד בתחום האישי, אלא על התחום הארגוני או הממלכתי, שבו הסיבוכיות גדולה שבעתיים, ההתמודדות באמצעות חשיבה של ניגודיות משלימה דורשת 'התמרה שילובית' בין הרבה מוחות.

 כאשר אנו עוברים ל'התמרה שילובית' בין אישית ובין דיסציפלינרית, בקבוצות, בארגונים, בקהילות ובקהילות רשת, היכולת לפתח תפיסה משותפת בין הרבה מוחות מסתבכת ומחייבת תהליכים מסודרים וכלים מאפשרים(enablers) לשם השלמתה המוצלחת.בהקשר זה, אנו מפתחים ב'פרקסיס', את המתודות והכלים להתארגנות שילובית (jointness) ולקידום 'האינטליגנציה השילובית'. אלו מתלכדים לכדי תפיסה ארגונית חדשה לפיתוח וניהול ידע, המוצעת נוכח אי-יכולתן של התפיסות הקודמות להתמודד עם העלייה במסובכות ובהשתנות הגוברת של הסביבה הארגונית והקהילתית.  

השיח השילובי סביב השולחנות העגולים, שתואר בקצרה בפוסט הקודם, הוא  רק יישום אחד של תפיסה זו להפעלת הפוטנציאל האנושי של 'ההתמרה השילובית' בארגונים, בקהילות שילוביות, בקהילות רשת ובמגה קהילות.

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s